Audrey

Shemesh

Ravia

Law - Office

 

About Us

Our Office is a Boutique Law Office Specialized in Civil And commercial Law Including Execution Law, Real Estate, Labor Law and Succession Law. In Addition we have unique knowledge and experience of Asset Tracking and finding lost bank accounts in Israel and Europe.

בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד

לקבלת הצעת מחיר להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד בכל הארץ

התקשרו למשרדנו  050-8684663

 

בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד

 

פסק דין במעמד צד אחד ניתן לרוב בשני המקרים הבאים:

  • הנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד (בתביעה רגילה יש להגיש את כתב ההגנה בתוך 30 יום, בתביעה בסדר דין מהיר בתוך 30 יום ובתביעות קטנות בתוך 15 יום).
  • הנתבע לא התייצב לדיון בבית המשפט.

 

ביטול פסק דין בהתאם לחובת הצדק

כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד פגום, כלומר כאשר הפגם נובע מהסיבה שכתב התביעה לא הומצא לנתבע כדין ו/או ההזמנה לדיון לא נמסרה לנתבע כדין, פסק הדין יבוטל על ידי בית המשפט מבלי להתייחס כלל ועיקר למשקל טענות ההגנה העומדות לטובת הנתבע.

כלומר, הנתבע רשאי לבקש את ביטולו של פסק הדין "מתוך חובת הצדק". בדומה לכך נפסק בבר"ע (ת"א) 2411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מיכאלי, דינים מחוזי, לג(8) 868:

"נכונה הטענה כי כאשר ניתן פסק דין שלא בפני הנתבע, כשלא הוכח שהנתבע אומנם הוזמן כדין, חייב בית המשפט לבטל פסק דין שכזה מתוך חובת הצדק, ואין לו בכגון דא כל שיקול דעת".

אם כן, במקרה בו ניתן כנגד הנתבע פסק דין שנפל בו פגם, יש לפעול בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין ולהגיש בתוך 30 יום בקשה לביטול פסק הדין בצירוף הראיה כי כתב התביעה ו/או הזימון לדיון לא נמסרו כדין ועם אישור מסירה. לבקשה זו יש לצרף תצהיר מאומת על ידי עורך דין.

משרדנו מתמחה בהגשת בקשות לביטול פסק דין שנפל בהם פגם כאמור, ויש באמתחתנו הצלחות רבות בהן בוטלו פסקי דין עקב בקשות שמשרדנו הגיש.

 

ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד על פי שיקול דעתו של בית משפט

שונים המקרים כאשר ניתן פסק דין כנגד נתבע כאשר הוא לא התייצב לדיון מחמת רשלנות או טעות ולחילופין כאשר הנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי למרות העובדה כי כתב התביעה נמסר לו כדין.

במקרים מעין אלה, נקבע בהלכה הפסוקה כי בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, יבחן בית המשפט שתי שאלות:

האחד: סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן

 והשני: סיכויי הצלחת המבקשת אם יבוטל פסק הדין.

(ע”א 5000/92 יהושע בן ציון נ’ אוריאל גורני, פ”ד מח(1) 830, עמודים 835-836 ).

ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת.

 

סיבת מחדלו של המבקש לאור כך שלא הגיע לדיון ו/או לא הגיש כתב הגנה במועד:

בית המשפט יטה פחות לבטל את פסק הדין במקרים בהם התברר כי המדובר בזלזול מופגן של המבקש בתקנות.

לפיכך, אם יסתבר שההימנעות מלהתגונן במועד מקורה לא רק בהתרשלות אלא בזלזול בהליך ובבעל הדין שכנגד, בית המשפט יוכל לפסוק כנגד הנתבע תשלום הוצאות ואף ניתן יהיה להורות על דחיית הבקשה, מבלי להידרש לבחינת סיכויי ההגנה של הנתבע.

 

סיכויי הצלחת המבקשת באם יבוטל פסק הדין  הינם גבוהים ביותר:

על מבקש ביטול פסק הדין לעמוד בנטל ההוכחה שנקבע בפסיקה לפיו עליו להביא אך ראיה לכאורה המוכיחה כי תצמח לו תועלת מביטול פסק הדין.

לעניין זה יפים דברי המלומד ד"ר י. זוסמן, בספרו "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית בעמ' 738 כדלקמן:

"הלכה פסוקה היא, כי פסק דין כזה, שניתן כהלכה, לא יבוטל על פי בקשת הנתבע, אלא אם כן יש בידו להראות, שתצמח לו תועלת מהביטול, היינו, שיש לו סיכוי לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין והוא יורשה להתגונן. אך אין דורשים, כמובן, מהנתבע יותר מאשר ראיה לכאורה לכך".

שיקול נוסף בהחלטת בית המשפט: זכות הגישה החוקתית לכל אדם לערכאות

אחד השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינה גם המעמד החוקתי שהוקנה בשנים האחרונות לזכות הגישה לערכאות.

לא למותר לחזור ולהזכיר את אשר נקבע כבר לפני למעלה מ-40 שנה, בע”א 189/66 ששון נ. קדמה בע”מ פ”ד כ(3) 477, 479:

  “…לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצע להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. העיניים צריכות להישאר נשואות תמיד אל המטרה היחידה של כל משפט, והיא-עשיית משפט צדק בין הצדדים על יסוד בירור הוגן והולם של גוף העניינים האמיתיים השנויים במחלוקת ביניהם.”

להלן הדברים שנאמרו ע"י כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 8864/99 ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תק-על 2000 (3), בעמ' 2133 נסמכו על אותו הגיון משפטי לפיו:

"ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין ,ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים "

 

תוך כמה זמן יש להגיש את הבקשה לביטול פסק דין:

כאשר ניתן פסק דין במעמד צד אחד יש אפשרות בפני הנתבע שנגדו נתן פסק הדין לבקש את ביטולו בתוך 30 ימים מיום שפסק הדין הומצא לו.

קיימת גם אפשרות להגיש את הבקשה לביטול פסק דין במידה וחלפו 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לנתבע וגם במקרה בו החלו הליכים למימוש פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל. במקרה כזה יש להגיש לבקשה לביטול פסק דין גם בקשה מיוחדת להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין .ובקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל

במצב דברים זה,  על בית המשפט לדון בבקשה להארכת המועד בטרם ידון בבקשה לביטול פסק הדין, ובמידה ויחליט להאריך את המועד עליו לעשות זאת "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 528), דהיינו: דרושות סיבות ונימוקים מיוחדים לצורך קבלת הבקשה להארכת המועד.

לאחר שתינתן הארכת המועד ידון בית המשפט בבקשה לביטול פסק הדין ובמידה ויבטלו, ידון לאחר מכן בבקשה לעיכוב הליכי הביצוע בתיק ההוצאה לפועל.

בית המשפט יכול לחייב את הנתבע (מבקש הביטול) בהוצאות משפט שאותן יהיה עליו לשלם לתובע.

בית המשפט אף רשאי להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום ההוצאות (כלומר, אם הנתבע לא ישלם את ההוצאות, פסק הדין כלל לא יבוטל).

חשוב מאוד להגיש את הבקשה לביטול פסק הדין ע"י עורך דין מנוסה אשר יערוך את הבקשה בתצהיר כדין, שכן אחרת קיים סיכוי בית המשפט לא ייעתר לדון בבקשת הביטול.